<h1>סידור הרוקח</h1>
<h2>דף ז:</h2>
המל את הגרים אומר בא"י אלקינו מ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים י"ג תיבות, כמנין י"ג ברית בפרשת מילה. המל את העבדים אומר למול את העבדים. ולאחר מילתם אומר בא"י אלקינו מ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים. ולעבדים יאמר למול את העבדים כדכתיב יליד בית ומקנת כסף. ולהטיף מהם דם ברית בכריתות המילה. שאילמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ לכך נאמר בתחלת התורה בראשית ברא, בראשי"ת אותיות ברי"ת א"ש, לומר בזכות הברית ודת אש נבראו שמים וארץ, שנ' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, יומם ולילה זו מילה שהיא בחיקו של אדם יומם ולילה, יומם תמיד כל היום, חקות שמים וארץ שיש להם חק השמים ליתן מטר בעתו, והארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף לא שמתי. בא"י כורת הברית ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית. מ' תיבות בברכה זאת לפי שנדבקים בתורה שניתנה למ' יום.
צריך היה לברך כל ברכה בעונתה, כדאמרינן בברכות כי שמע קול תרנגולא כו' כל אחת כתיקונה. אלא שאי אפשר מפני שהידים עסקניות, צריך ליטול ידיו כדאמר, שאו ידיכם קודש וברכו את ה', קודש זו רחיצה, כדמתרגמינן ואיתקדשון ידיהון ורגליהון. ואמרו והתקדשתם אלו מים ראשונים, והייתם קדושים אלו מים אחרונים, הרי קודש זו רחיצה. ואמרינן בהיה קורא בתורה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הרוצה שיקבל עליו מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ויניח תפלין וכו'. וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו וגו' שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'. משום הכי נטילת ידים ברישא, שצריך ליטול ידיו תחלה. ואמרינן התם בהיה קורא הגיע זמן ק"ש עולה ונוטל ידיו וכו'. ומה שאנו מברכין בנטילת ידים, (כ)דכתיב, וידיו לא שטף במים, ואמרי' בשחיטת חולין בפרק כל הבשר מכ[א]ן סמכו חכמים לנטילת ידים. ומברכין על נטילת ידים, מפני שהכלי נטלא שמו, כדאמרי' התם התקין ר' יעקב מנהר פקו' נטלא בת רביעתא. ובשעת נטילה צריך שיגביה אצבעות ידיו למעלה, חוץ מנטילת מים אחרונים מפני זוהמא. וסימנך, וינטלם וינשאם, כלומר בשעת נטילה ישא ויגביה אצבעותיו למעלה. חוץ מנטילת מים אחרונים כדאמרי' בפ"ק דסוטה. כשישפוך המים על ידיו יברך על נטילת ידים, ולא שיאחר עד שינגב ידיו במפה, שכל המצות מברכין עליהן עובר לעשייתן כדאמרי' בפ"ק דפסחים. ולפי שבתחלה נוטל ידיו, תקנו תחלה למאה ברכות ברכת נטילה.
<h2>דף נו.</h2>
יש ליזהר לכל אדם כמו שאמרו רבותינו ז"ל בברכות בפרק היה קורא ליתן ריוח בין הדבקים: על לבבך, בכל לבבך, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, על לבבכם, [בכל לבבכם] הכנף פתיל, אתכם מארץ. וירושלמי מוסיף אשר נשבע ה'. צריך ליזהר עוד להפסיק בין תיבה לתיבה, דאמרינן בפסחים במקום שנהגו כיצד [היו] כורכין את שמע אומ' שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ולא היו מפסיקין, ובירושלמי אומ' שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה, ר' יוסי ור' זעירא אמרי שלא היו מפסיקין בין אחד לברוך, ואמרינן במקום שנהגו גבי אנשי יריחו רבה אמר מפסיקין היו אלא שהיו אומ' היום על לבבך ביחד, על כן ירא שמים יהא מזהיר אע"פ שלא מיחו מאנשי יריחו. ולפי לשון הירושלמי שיפסיק מעט בין אחד לברוך שם לאחר שיבא פסוק ראשון יבא ויאריך באחד בדל"ת ובלבד שלא יחטוף חי"ת, ולא יקרא ד' כמות שהוא, יפסיק ויאמר בלחש בכל כוונת לבו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וגם אשר אנכי מצוך היום, יפסיק ויאמר על לבבך, וכן אשר אנכי מצוה אתכם היום, ויפסיק ויאמר לאהבה את ה', שאם יאמר היום על לבבך היום לאהבה משמע היום ולא מחר, אע"ג דפסקינן בפסחים ולא מיחו בידם ובסוכה אפסוקי מילתא לית לן בה, ירא אלהים יצא את כולם ואשריו.
שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד פירוש שמע אומה של ישראל כך אמר משה לישראל, ודרשו חכמים שמע השמיע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, שמע בכל לשון. שמ"ע ישרא"ל יהו"ה בגימטריא השמ"ע לאזני"ך ובכ"ל לשו"ן. יעקב אמר לבניו כשרצה לגלות להם את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו אמר איני מוצא בשמכם אותיות ק"ץ שמא חטא ע"ז יש בכם, אמרו לו כשם שאין ק"ץ בשמותינו כן לא תמצא חט(א) (אין) אין בנו [חטא] ע"ז, ואמרו שמע ישראל אבינו ה' אלהינו ה' אחד, אמר יעקב בלחישה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, על כן יזהרו בני אדם שיאמרו ברוך שם בלחישה בלי נשמע קולם, שהרי יעקב אמרו בלחישה, ומשה לא כתבו בתורה. שמע ש'די מ'לך ע'ולם. שמע ע' גדולה, לומר לך שם ע' ישראל כנגד ע' שמות ה' אלהינו, אעפ"כ ה' אחד. ה' אלהינו ה' אחד כנגד אברהם יצחק ויעקב. והתחלתן של ג' שמות אילו כהתחלת ג' אבות והוא כמנין אהי"ה, וכמנין א"ך טוב לישראל. אחד דל"ת עבה כנגד כדי שתמליכוהו בד' רוחות העולם, כל עצמותי תאמרנה וגומ', כשאומרים ה' אחד ירגיז כל רמ"ח איבריו. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כשישראל מברכין אותו כביכול הזוהר מתרבה והכבוד, לכך אומ' ברוך כבוד ואף השם מתכבד, וזהו וברוך שם כבודו לעולם, כי אין מזכירין השם כי אם כשמלובשין בבגדי כבוד שכת' הבו לה' כבוד שמו וכת' אצלו בהדרת קודש, וכת' יברכוך כבוד מלכותך יאמרו, וכשישראל מברכין השם עולה עם העטרה כל המלאכים משתחוים, כי שם ה' מכבדין עליונים ותחתונים, ונופלין על פניהם ואומרין ברוך שם כבוד מלכותו, ושדים לא מפקי שם שמים לבטלה, ושם הכבוד הבלול באש ומים מכבדין העליונים והשם יתברך לעולם ועד. מאל מלך עד לעולם ועד ט"ו תיבות, כנגד ט"ו תיבות בפסוק את ה' האמרת.
רמ"ח תיבות בקרית שמע עם אמן אל מלך נאמן ועם ברוך שם נגד רמ"ח איברים, שבכל איברים ירגיז כשיאמר ה' אחד, כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך.
<h2>דף קה:</h2>
ברכת המזון טעונה כוס, מברך בפה"ג ושותה מלא לוגמיו ומברך אחריו. בא"י על הגפן ועל פרי הגפן ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכל מפריה ולשבוע מטובה, רחם ה' אלהינו עלינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך כי אתה טוב ומטיב לכל, בא"י על הארץ ועל פירותיה. [ובו מ"ד תיבות נגד מ"ד פעמים "בעיני ה"' בתורה, לומר עיני ה' אל יריאיו, נדרש על ברכה לפניה ולאחריה].
